הטרמיטים הם חרקים קטנים בעלי צבע לבן/חיוור החיים במושבות אדירות.

בזמנו היה נהוג לקרוא לטרמיטים "נמלים-לבנות" אך זוהי טעות. אמנם הטרמיטים חיים בקן בעל אלפי פרטים כפי שעושים הנמלים אך למעשה הם קרובים יותר לתיקנים מאשר לנמלים (מבחינה אבולוציונית הטרמיטים הקדימו את הנמלים במיליוני שנים).

קיימים מספר אלפי מיני טרמיטים; רובם באזורים חמים (טרופיים, סאב-טרופיים) שם הם גורמים לנזקים אדירים במוצרי עץ. מספר מינים חיים גם בארץ (בעיקר לאורך מישור החוף ובדרום) אך נזקם מועט יחסית.


התמונה נלקחה מויקיפדיה

מושבת טרמיטים מורכבת מפרטים רבים ומלך ומלכה אחת; המלך והמלכה הם הפרטים היחידים שמתרבים בקן.
בניגוד למצב בדבורים ונמלים בו המלכה מזדווגת פעם אחת ושומרת את הזרע בגופה הרי שבטרמיטים הזכר נשאר לצד הנקבה ומפרה אותה כל מספר ימים.

לאחר הבקיעה התבגרות הטרמיטים אורכת כ 2-3 שנים במהלכן הם עוברים כ 7-10 מחזורי נשל.
אוכלוסיית המושבה מורכבת מפועלים, שומרים ונימפות צעירות בעלות כושר רבייה פוטנציאלי (אשר בבוא היום יתעופפו ויקימו מושבה חדשה).
התקשורת בין הפרטים הרבים היא ברובה ע"י איתות כימי של הפרשת פרומונים.

הטרמיטים נחשבים אלופי הבנייה. הקינים שלהם יכולים להגיע לגובה של עד 7 מטרים; בחלק מהקינים יש גם חלק תת-קרקעי. אם היינו משווים את קיני הטרמיטים לגורדי שחקים באותו יחס גודל (טרמיט-אדם) הרי שהאחרונים היו צריכים להתנשא לגובה מספר קילומטרים.
הקינים נבנים מגרגרי אדמה המודבקים ברוק והפרשות הפועלים. מבנים אלו הם פלא הנדסי של אוורור היוצר סביבה בה הטמפרטורה והלחות קבועים בתוך הקן.

הטרמיטים ניזונים מעץ ומוצריו. מכיוון שיש להם חד-תאיים במערכת העיכול החיים איתם בסימביוזה הרי שהם מסוגלים לעכל תאית. בגלל יכולת זו הטרמיטים מסוגלים לגרום לנזק כבד לאדם.

יש מספר דרכים למנוע נזק זה (למידע מדויק וספציפי לכל מקרה יש להתייעץ עם בעל מקצוע) :

(1). יש מוצרים שונים (בעיקר במדינות שם בעיית הטרמיטים קשה ופחות בארץ) שמטרתם למנוע גישה של הטרמיטים לבתים דוגמא למוצר כזה הנמכר באוסטרליה ניתן לראות בקישור הבא: לחץ כאן.

(2). הדברה ביולוגית- שיטה זו זכתה לפחות הצלחה בנוגע לטרמיטים בהשוואה לחרקים אחרים כמו נמלים.
ניתן להשתמש במיני נמלים שונים, תרנגולות, ציפורים, סוגי שממיות כדי לפקח על גודל האוכלוסייה.
בשנים האחרונות יש שימוש בנמטודות (תולעים זעירות המהוות טפילים לטרמיט) ובפטריות הגורמות לטרמיט מחלה.
האחרונים הניבו תוצאות טובות באוכלוסיית ניסוי במעבדה אך (לפחות בינתיים) התוצאות פחות טובות מחוץ לה.

(3) הדברה כימית- השיטה הפחות רצויה.
מערב בעיקר ריסוס היוצר זיהום חריף ומתמשך של האדמה באזור ובנוסף במשך הזמן נוצרים זני טרמיטים עמידים לגורם הרעיל במינונים הולכים ועולים. חומרים המשמשים לטיפול בטרמיטים הם נחושת ארסיניק ((copper arsenate (CCA), שילוב של האחרון עם אבץ (ammoniacal copper zinc arsenate (ACZA)) ועוד.