סדרת הפסוקאים (Psocoptera) כוללת חרקים זעירים שגודלם 3-1 מ"מ. צבעם בהיר, לבן צהבהב או אפרפר. בגודלם ובצבעם הם אולי דומים לכינים, אבל מדובר בחרקים מסדרות שונות. אין קשר בין פסוקאים שהם חרקים חופשיים ולא טפילים, לכינים המוצצות שהן טפילות של יונקים בלבד, או לכינים הקוססות שהן טפילות של עופות. ידועים בעולם כ-2000 מינים של פסוקאים. בארץ הוגדרו 40 מינים (Lienhard and Halperin, 1988). כמות הידע על הסדרה הזו  כולה היא מוגבלת. חשיבותם המזערית לאדם כמזיקים בבית, הקושי בהגדרת המשפחות, בודאי הסוגים או המינים והקושי לחקור חרקים זעירים כאלה, גרמו למיעוט מחקרים על הסדרה הזו.

הפסוקאים (או הפסוקים בשמם השגור בציבור) ניכרים בראשם המעוגל והגדול ובמיוחד במחושים הארוכים שלהם. לחלק מהמינים כנפיים ארוכות, המכסות את הגוף ומעבר לו. במינים אחרים הכנפיים מנוונות או חסרות.  הפסוקאים מתפתחים בדרך הגלגול החסר. מהביצים בוקעות הדרגות הצעירות, הנימפות. בד"כ שש דרגות נימפה טרם בגרות. לפסוקאים יכולת ליצור אוכלוסיות גדולות בפרק זמן קצר יחסית. מספר הביצים המוטלות שונה בין המינים. הוא מונה עשרות רבות ועד כ-200 ביצים, באחד המינים המוכרים בארץ. בתנאים מיטיבים של טמפרטורת קיץ ולחות גבוהה, ההתפתחות דור מביצה לבוגר נמשכת כשלשה שבועות עד כחודש במינים שנחקרו. בחלק מהמינים לא מוכרים זכרים. באחרים הזכרים הם נדירים מאד. לכן שכיחה רביית בתולין (רבייה ללא הזדווגות).

תרשים של פסוקאים: חסר כנפיים (ימין) ומכונף (שמאל).

הפסוקאים מתחלקים לשתי קבוצות החיות במקומות שונים: רוב המינים חיים בטבע, באתרים לחים, בסדקי העצים, מתחת לחלקים המקולפים שבעץ. מינים רבים חיים בעלוות העצים (רפד העלים הנושרים מהעץ) ולכן מכונים "כיני העלווה" (Barklice). הם מצויים גם בעשביה וצמחיה נמוכה. ניזונים מחומר אורגני, פטריות, אצות, נבגים וכד'. אין לקבוצה הזו, כל השפעה על חיי האדם או רכושו. בקבוצה השנייה מינים מועטים שהסתגלו לחיות במשכנות האדם, באסמים, מחסנים או במבנים אחרים כמו ספריות ומוזיאונים. לציבור ולעוסקים בהדברת חרקים, יש עניין בקבוצה הזו, בטיפול הנדרש כאשר קיימת נגיעות גדולה ומטרידה.

פסוקאי חסר כנפיים (ימין) ופסוקאי מכונף (שמאל).

במשך כארבעה עשורים, קיבלה המעבדה לאנטומולוגיה תלונות רבות, על נגיעות בפסוקאים, בעיקר של דירות. נגיעות נמצאה  גם במעבדה רפואית ומפעל לתרופות, החייבים בשמירה קפדנית על התנאים הסטריליים ואתרים בודדים נוספים. אל התלונות של הדיירים או המדבירים, מצורפות תמיד גם דוגמאות לזיהוי במעבדה. הזיהוי נעשה באמצעות מכשיר הגדלה אופטי, הנחוץ להבחנה מדויקת של הנגע. מהמידע שהצטבר, ההנחה היא שבמרבית הבתים חיה אוכלוסיה דלילה מאד של פסוקאים. בגלל גודלם הזעיר וצבעם הבהיר, הם אינם ניתנים לזיהוי כבודדים, על ידי בעלי הבית ואינם מהווים כל מטרד. הם חיים בבית, על הקירות אחרי התמונות התלויות, בארונות, על מדפים שונים, על השיש ומתחתיו במטבח ובאמבטיה. נמצאים גם בין ובתוך ספרים ישנים. לכן הוצמד להם השם השגוי "כיני ספרים". הם ניזונים בעיקר מהעובש, המתפתח במקומות לחים בהם מעדיפים הפסוקאים לחיות. בדירות בהן מסיבה זו או אחרת, מתפתחת רטיבות ימצאו הפסוקאים מזון בשפע והאוכלוסייה גדלה מאד. לעיתים אין הרטיבות בולטת, גם העובש לא נראה בעינו של האדם, אבל הפסוקאים מזהים אותו וניזונים ממנו. עקרת הבית המנקה את ביתה, יכולה לזהות את התנועה של אוכלוסיה גדולה ועל כן יכולה להגיב בפאניקה. מעניין לציין, כי רוב הדיווחים על נגיעות בפסוקאים שהגיעו במהלך השנים למעבדה, מקורן היה בתלונות של נשים. כמות התלונות גדלה בעיקר בתקופת הניקיון המאוד יסודי, הנערך לקראת חג הפסח.

פסוקאים בקמח

מבדיקות זיהוי פסוקאים במעבדה, נמצא שהמינים, החיים בבתים או מבנים אחרים, שייכים  לקבוצת חסרי או מנווני הכנפיים. הממצאים הללו נתמכים, גם בממצאים שפורסמו בספרות העוסקת בפסוקאים. לפי הספרות, רוב רובם של המינים החיים מחוץ לבתים הם מכונפים. רק במקרים ספורים בלבד, נמצאו בבתים פסוקאים מכונפים. ההנחה הסבירה מאוד היא שהם חדרו לבתים ממוקדי נגיעות חיצוני. ידועה התופעה של הופעת אוכלוסיות פסוקאים דווקא בבתים חדשים. בקירות הבתים הללו, קיימת רטיבות מסוימת בתקופה שלאחר הבנייה. מקורה של הרטיבות מהבטון והטיח המכילים מים. מקבצי העובש המתפתחים על הקירות עד התייבשותם, מפרנסים אוכלוסיות פסוקאים. מקבצי העובש לא נראים, אבל האזור עלול להיות מוקד דגירה, להתפתחות אוכלוסיה גדולה שאותה מזהים בעלי הבית.

בספרות מצוין, כי פסוקאים  עלולים להזיק למוצרים עשויים מחומר אורגני, כמו שטיחים עשויים מצמר, בדים מכותנה, אוספים של צמחים מיובשים או חרקים, פוחלצים וכד'. ברישומי המעבדה לאורך כארבע עשורים, לא נמצאו כלל תלונות על נזק שנגרם ע"י פסוקאים. יש הטוענים שהפסוקאים ניזונים  מהדבק העמילני שבו השתמשו להדבקת הספרים ישנים ולהזיק להם. בבדיקות המעבדה, לא נמצאו כלל פסוקאים בספרים רבים מאד כאלה, המאוחסנים  בספרייה הלאומית בירושלים. בבדיקות של מוצרי מזון יבש, נמצאו מדי פעם דוגמאות בודדות, נגועות בפסוקאים מהמין הנפוץ בארץ Liposcelis divinatorius. מין חסר כנפיים הנמשך בעיקר למוצרים לחים לעיתים מעופשים. כאשר הנגיעות היא של פרטים בודדים, הזיהוי הוא כמעט בלתי אפשרי. הנזק מהכרסום גם כאשר האוכלוסייה גדולה יותר, לא ניכר כלל. נגיעות כזו מהווה בעיה אסטטית והלכתית. הנזק שעלולים פסוקאים לגרום לרכוש, הוא קטן ממזערי והוא חסר כל משמעות. אבל זיהוי אוכלוסיית פסוקאים בבית, גורמת טרדה מאד לא נעימה בעיקר לעקרות הבית. במקרים לא מעטים  כאלה שבהם טיפלה המעבדה, עד כדי בעיה נפשית ממש. הביטוי לתופעה, בעיקר בעיסוק אובססיבי בנגע וחוסר שקט נפשי. רק השכנוע שפעולות הדברה לבית קטלו את הפסוקאים שבדירה עד האחרון שבהם הביא מזור למצוקה.

הפסוקאים מסתתרים בחריצים או בחורים הזעירים ביותר. ריסוס בבית בתכשיר הדברה, איננו חודר לכל מקומות המסתור. בני הבית שיחזרו ויבדקו, מספר פעמים בכל יום לאחר ההדברה, ימשיכו וימצאו פרטים בודדים ששרדו את הריסוס. רמת החרדה והאי שקט לא יירדו. מומלץ למדביר מוסמך במקרה הזה להתנהל "כפסיכולוג". עליו להסביר כי הפסוקאים אינם מזיקים כלל לבריאותו של האדם או לרכושו. טיפול הדברה יחיד עלול שלא לקטול את כל האוכלוסייה מיד, משום שהחומר לא חודר למקומות המסתור המאוד זעירים שבהם הם מסתתרים. תכשיר ההדברה הוא שארתי לפרק זמן מסויים לאחר הריסוס. פסוקאים שיצאו לשוטט על משטחים שרוססו, יודברו במשך הימים הבאים. במידת הצורך יחזור המדביר פעם נוספת, על פעולת ההדברה להבטיח קטילה מלאה.

רצוי מאוד לא לעשות שימוש במונח "כיני ספרים", המגביר את רמת החרדה. בעידן האינטרנט חלק מהמתלוננים קראו טרם הפניה למדביר, על קיומם של "כיני הספרים", המונח שמופיע ברבים מאתרי המדבירים. המדביר המוסמך יעשה טוב, אם יסביר ללקוח שהמונח שגוי לחלוטין ואין לחשוש מכינים. גם להציג את המאמר הזה, או להפנות את הלקוח לקבלת חוות דעת ממומחי המעבדה עשוי להרגיע מאד.